הסכם ממון

למרות שהוא "סובל" ממוניטין לא רומנטי, הסכם ממון הוא אחד ההסכמים החשובים ביותר אשר בני זוג יכולים לכרות ביניהם.

מדובר למעשה בהסכם אשר ניתן לעגן במסגרתו שורה ארוכה של היבטים פיננסיים וכלכליים, וכן סוגיות נוספות כמו אחריות הורית ועוד. ההסכם נערך בין בני הזוג והוא נכנס לתוקפו במידה והצדדים מחליטים להיפרד. ההסכמים מאפיינים לא רק זוגות נשואים והם "פופולאריים" במיוחד בקרב ידועים בציבור. כמו כן, ובניגוד לעבר, הסכמים אלה נכרתים כיום גם בין בני זוג צעירים ולא רק בין בני זוג ב"פרק ב".

על פי רוב, הסכמי ממון כוללים את ההיבטים הבאים (כולם או מקצתם):

• אופן חלקותו של הרכוש במועד הפרידה (למשל – נכסים משמעותיים כמו דירה או רכב).
• חלוקה ספציפית בנוגע לזכויות פנסיוניות וחסכונות.
• התייחסות לירושות ומתנות.
• הסדרים פרטניים לגבי חובות עתידיים (לדוגמה – החלטה כי כל אחד מבני הזוג יהיה אחראי לחובותיו).
• מועד חלוקת רכוש – למשל, ניתן לקבוע חלוקת רכוש רק במתן הגט.
• סוגיות הנוגעות לילדים המשותפים מבחינת אחריות הורית, הסדרי שהות וכדומה.

שימו לב, למרות שהגדרנו את הסכם הממון כ"הסכם לא רומנטי", תתפלאו לגלות שבמקרים מסוימים דווקא נוכחותו של ההסכם מפיגה מתחים לאורך הדרך ומסייעת להימנע ממחלוקות מיותרות (וכן מצבירת כעסים או עוגמת נפש בעניינים כלכליים). קרי, דווקא משום שההסכם מסדיר עניינים רכושיים רלוונטיים, הוא יכול למנוע ריבים ולהקל על ניהול התא המשפחתי.

כיצד מאשרים הסכם ממון ואיך מבטלים אותו?

היות והסכם הממון הוא הסכם בעל משמעות רבה מבחינתם של בני הזוג, והיות והוא טומן בחובו השלכות שיכולות להיות "מרחיקות לכת" (לגבי כל אחד מהצדדים מנסיבותיו הוא), החוק בישראל איננו מתיר את עריכתו כלאחר יד. החוק הרלוונטי כיום הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. כבר לאחר הסעיף הראשון בחוק זה, אשר מגדיר מהו ההסכם, המחוקק עיגן את החובה לאשר ולאמת את המסמך.

על פי סעיף 2 לחוק, ההסכם חייב לקבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני. כמו כן, החוק קובע כי הערכאה המשפטית לא תאשר הסכם ממון זולת אם היא נוכחה לדעת שההסכם נעשה בהסכמה חופשית (וששני בני הזוג מבינים את משמעותיו והשלכותיו).

לסיכום:

הסכם זה, בתנאים מסויימים יכול להיות מאושר גם על ידי נוטריון (הסכם ממון נוטריוני) ובמידה והוא הסכם לפני נישואין אפשר לאשרו מול רושם הנישואין. בנוסף סעיף זה קובע, כי כשם שהאישור טמון בביקורת שיפוטית, כך גם כל ביטול או שינוי בהסכם כרוך בהליך זה. היינו, כאשר בני זוג מעוניינים לבטל הסכם ממון, עליהם לפנות בעניין לבית המשפט.

מאמר זה נכתב ע"י עו"ד גילה עיני