מרוץ סמכויות

בישראל סמכויות השיפוט בכל הסוגיות הקשורות בענייני המעמד האישי, נתונה לשתי ערכאות משפטיות מקבילות. לשתי הערכאות יש סמכויות ייחודיות בנושאים מסויימים, לצד סמכויות מקבילות בנושאים אחרים. דבר אשר מייצר הלכה למעשה, את מרוץ הסמכויות.

האחת מערכת המשפט האזרחית, אומר, בתי המשפט לענייני משפחה והשנייה מערכת בתי הדין הרבניים. כאשר, לבתי הדין הרבניים נתונה סמכות בלעדית לנישואין וגירושין של יהודים בישראל.

חשוב לציין כי בחירת הערכאה הדיונית הנכונה תלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה.

לאור כפילות זו,ובגלל נושא מירוץ סמכויות , ולאור ה"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014", ההליך המשפטי נפתח באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך. את הבקשה ליישוב סכסוך, ניתן להגיש או בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

עם הגשת הבקשה, מופנים הצדדים ליחידת הסיוע שם נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות או להפנותם לגישור.

ככל שהליך זה איננו צולח, רשאי הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש תביעות לערכאה משפטית נבחרת, על פי בחירתו: או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. אומר: הצד אשר פתח את יישוב הסכסוך ,הוא זה אשר קובע היכן תידון כל סוגיה משפטית, ונגזר מזה, על פי אילו אמות מידה היא תבחן, ולעיתים אף להשפיע על מה ייפסק לגבי כל סוגיה, שכן לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים, אופי התדיינות שונה, באופן שיכול להשפיע על תוצאות ההליך כולו.

חשוב להדגיש בשנית כי למרות האמור לעיל, ישנן סוגיות המסורות לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, כמו סוגיות המסורות לסמכותם הייחודי של בתי המשפט לענייני משפחה ולכן יש חשיבות בייעוץ עם עורך דין העוסק בשני התחומים כדי להוביל להליך נכון ובריא ושימוש מקסימלי בזכויות שלכם.

משרדה של עורכת דין גילה עיני, שהינו מהמובילים בתחום דיני משפחה והמעמד האישי, פועל לניהול ההליך המשפטי הרלוונטי באופן מיטבי, ובוחן מהי היא הערכאה המתאימה לניהול ההליך, בין אם בבית המשפט לענייני משפחה, בין אם בבית הדין הרבני, ובין אם בשילוב של שתי הערכאות שבעצם ב- מרוץ סמכויות.