גט וכתובה

לעיתים, הפניה אל בית הדין הרבני על מנת לקבל גט עלולה להיות לא פשוטה, על כמה וכמה כאשר הנישואים בין בני הזוג מסתיימים בטעם רע. בסופו של יום, בתי הדין הרבניים מנוהלים בצורה שונה מבתי המשפט בגלל הזיקה לחוק היהודי התנכ"י אשר מושרשת בבית הדין הרבני, ולכן על מנת להתמודד נכונה עם ההתנהלות בבית הדין הרבני מומלץ להגיע מוכנים. קבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעת עורך דין גירושין לפני הפניה אל בית הדין הרבני היא ללא ספק הבחירה הנכונה לשני הצדדים, על מנת שלא להיתקל בהפתעות כמו סירוב גט מסיבות כאלה ואחרות או התמודדות עם סוגיות הכתובה. חשוב לזכור שבבית הדין הרבני, בניגוד לבית הדין לענייני משפחה, טענות כמו בגידת בן או בת הזוג עלולות להוביל להשלכות משמעותיות כמו חוסר יכולת להתחתן מחדש, מניעת מזונות אישה ועוד.

ההתמודדות עם גירושים עלולה להקשות באופן יוצא דופן על בני זוג, על כמה וכמה כאשר ישנם ילדים משותפים. גם חלוקת הרכוש המשותף היא ללא ספק משימה מורכבת ולא פשוטה, על כמה וכמה כאשר ישנה תלות כלכלית של אחד מבני הזוג בשני, בשל פערי יכולת ההשתכרות. בעזרת עורך דין גירושין ניתן יהיה להגיע להסכמות בנושאים אלו. במסגרת משא ומתן ניתן להגיע להסכמות אשר יטיבו עם שני הצדדים המעורבים. עורכת הדין והמגשרת גילה עיני פועלת מזה שנים רבות בתחום דיני המשפחה, וסייעה ברגישות והכלה למאות לקוחות לעבור את הרגעים הקשים בחייהם תוך שמירה על האינטרסים שלהם בתהליך.

במערכת המשפט הישראלית, לבתי הדין הרבניים קיימת סמכות בלעדית וייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין. ביתר הנושאים קיימת סמכות שיפוט מקבילה הן לבתי המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. בעקבות קיומן של מספר מערכות שיפוט, הופך תחום זה למורכב ומסובך, המצריך ידע וניסיון משפטי מקצועי.

בשל הבדלי הגישות בין שתי מערכות המשפט – הדתית והאזרחית-חילונית, חשוב ביותר לדעת לנהל את ההליך בצורה נכונה ומושכלת. קיימים מקרים בהם תהיה עדיפות להגשת התביעה בבית הדין הרבני, בעוד במקרים אחרים תהיה עדיפות להגיש את התביעה בבית משפט לענייני משפחה. במצבים אלו, בשל קיומן של שתי מערכות שיפוט מקבילות בנושאים מסוימים, נוצר מנגנון של "מירוץ סמכויות" אשר מניע כל אחד מבני הזוג להזדרז ולפנות לערכאה השיפוטית המתאימה לו ואשר תיצור לו יתרון, שכן, ערכאה זו קונה גם את הסמכות לדון בעניין.

נושאי גט וכתובה הם נושאים  חשובים ביותר שיש לשקול ולהתנהל בהתאם. חתנים נרגשים ביום חופתם שנלקחים אחר כבוד לחתום על הכתובה, אינם תמיד מבינים שהסכום שאותו הם רושמים יכול לחייב אותם בגירושין. לא לחינם (תרתי משמע) הכתובה היהודית נקראת בעגה המקצועית "שטר כתובה". ככל שטר ושטר, גם כתובה היא מסמך משפטי מחייב. יודגש אפילו שהיא איננה נחתמת במחשכים אלא מול שני "עדים כשרים" לפחות.

סמכות בלעדית לבית הדין הרבני בנושאי גט וכתובה

כתובה היא מסמך דתי שלבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעות הנוגעות לו. במאמר מוסגר נציין כי במקרים מסויימים, גם לבתי המשפט האזרחיים יש סמכות לדון בכתובה, למשל, כאשר מדובר על כתובה מן העיזבון. עוד יצוין כי, אישה יכולה להגיש תביעה לתשלום כתובה רק לאחר שהחל כבר הליך גירושין מקדים.

כתובה בסכומים גבוהים

על פי הדין העברי וחז"ל, החתן יכול לצאת ידי חובתו עם כתובה בתשלום של "200 זוז". זהו גם החלק הראשון של הכתובה הקרוי "עיקר הכתובה". החלק השני הוא סכום התוספת שהחתן מוסיף לכלה מעבר ל-200 זוז והוא קרוי "תוספת הכתובה".

חתנים רבים חותמים בתוספת על סכומים גבוהים ו/או "סמליים" ללא קשר ליכולתם ו/או לחוסר יכולתם הכלכלית. לכתובה יש גם חלק שלישי והוא הנדוניה (נכסי האישה) אך בתביעות לתשלום כתובה בית הדין עוסק רק בשני החלקים הראשונים – "עיקר הכתובה" ו"תוספת כתובה".

כאשר החתן נוקב בסכומים מוגזמים בכתובה שמגיעים לכדי מיליוני שקלים, בית הדין לא יפסוק בהכרח את מלוא הסכום. הדין העברי מאפשר לראות בכתובה מוגזמת כחיוב מופרך ולהטיל על הבעל המתגרש תשלום ריאלי שמניח את הדעת. עם זאת ישנם מקרים בהם נפסקו כתובות בסכומים משמעותיים או סכומים מופחתים אך עדיין גבוהים. לדוגמה, במרץ 2009 בית הדין הרבני הגדול אישר כתובה על סך מיליון שקלים ובמאי אותה השנה בית הדין הרבני בחיפה הרחיק לכדי אישור כתובה של מיליון דולרים.

ניתן אפוא לסכם ולומר כי: המושג "כתובה מוגזמת" נתון לפרשנות וכל תיק נבחן לגופו. אדם בעל אמצעים יכול למצוא עצמו מחויב בכתובה גם כשמדובר על מיליוני שקלים.

מעמדם הכלכלי של בני הזוג הוא שיקול בפסיקת כתובה לרבות רמת השתכרות, שווי נכסים וכדומה. המעמד הכלכלי נבחן גם במועד עריכת הכתובה וגם במועד חיובה.

מתי אישה לא תהיה זכאית לכתובתה בנושאי גט וכתובה?

למרות כל האמור לעיל כתובה היא לא זכות שאין בלתה. ישנן סיטואציות בהן בית הדין הרבני לא יפסוק לאישה את כתובתה למרות הגירושין וזאת מחמת הוכחת עילה המצדיקה שלילת כתובה.

חשוב לציין שכשהבעל טוען להתקיימות עילות לשלילת כתובה עליו להוכיח טענותיו. לדוגמה – אם הבעל מבקש לשלול את הזכות לכתובה מחמת עזיבת הבית עליו להוכיח שהעזיבה נעשתה ללא סיבה מוצדקת וככל שהוא מעלה טענות בדבר "התרועעות" עם גברים זרים הוא יידרש להציג ראיות.

העילות המרכזיות לשלילת כתובה בנוגע ל- גט וכתובה:

האישה עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת – אישה אשר עזבה את הבית המשותף לא תהיה זכאית לכתובתה אלא אם יוכח שלא הייתה לה ברירה אלא לעזוב (יש לה עילת גירושין מוצדקת או שהיא עזבה מחמת אלימות, התעללות, מצב בריאותי וכדומה).

האישה הגישה את תביעת הגירושין – אם האישה הגישה את תביעת הגירושין מיוזמתה והתביעה לא מבוססת על אחת העילות המוכרות לגירושין לפי ההלכה היהודית בית הדין יכול שלא לפסוק לה את כתובתה. יודגש כי בשורה ארוכה של פסקי דין בבתי הדין הרבניים נקבע כי אין בהגשת תביעת גירושין לכשעצמה בכדי להביא לשלילת כתובה ויש לבחון את הסוגיה באופן ספציפי על פי ההלכות המנחות בעניין.

סירוב האישה לשלום בית – במקרים בהם בית הדין מבקש מהאישה לשוב ולקיים שלום בית עם בעלה והיא מסרבת לכך ללא סיבה מוצדקת ייתכן ותישלל הזכות לפסיקת הכתובה.

מומים של האישה אשר הוסתרו מהבעל – במקרים בהם הבעל מצליח להוכיח כי לאישה קיימים מומים מלפני הנישואין אשר האישה הסתירה מבעלה, הוא יהיה רשאי להתגרש מאשתו מבלי שיחויב בתשלום כתובה.
אישה מורדת – בית הדין הרבני יכול להגדיר אישה כ"אישה מורדת" ובכך להביא לשלילת הכתובה. הסיטואציות הן מגוונות ולהלן העיקריות שבהן. עזיבת הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת, סירוב לקיים יחסי אישות עם הבעל (או רק בקבלת תמורה או אתנן), התרועעות עם גברים זרים, עבירה על חוקים יהודיים, חירוף הבעל ובני משפחתו, גידוף הבעל ובני משפחתו ועוד. יודגש כי גם אישה שמתנהגת בחוסר צניעות יכולה לאבד את כתובתה אך במקרים אלה הבעל צריך להראות שהוא התרה על התנהגותה וביקש ממנה לחדול מכך. התנהגותה של אישה מורדת נבחנת גם ביחס לבעל. לדוגמה, אם הבעל טוען שהאישה היא מורדת מכיוון שאיננה שומרת כשרות, אך הוא בעצמו נוהג לסעוד פירות ים להנאתו, לא יהיה בכך עילה לשלילת כתובה.

שלילת כתובה בהסכם גירושין – זוגות רבים מחליטים להסדיר את ענייניהם במסגרת הסכם גירושין ובו הם יכולים להתייחס גם לשלילת הכתובה או לתשלומה באופן מוסכם.

סיכום

כמו שכבר נכתב, נושאי גט וכתובה הם רציניים מאוד ואכן כתובה היא שטר לכל דבר ועניין. שטר שניתן לתבוע בעת הגירושין כפי שנחתם בשמחה ביום הנישואין. מנגד ישנן עילות שונות שמאפשרות לבעל לדרוש את שלילת הכתובה. תביעה לתשלום כתובה נדונה בבתי הדין הרבניים ובכל הליך גירושין שמתנהל מחוץ לכותלי הערכאות (כמו לדוגמה במו"מ להסכם גירושין או הליכי גישור) ויש להתייחס אליה כחלק מזכויות האישה.

מאמר זה נכתב ע"י עו"ד גילה עיני