מתי ישונו מזונות ילדים? – שינוי נסיבות מהותי

כדי לדון בשינוי מזונות ילדים בואו נסתכל על הסיפור של דנה ודני:

דנה ודני התחתנו באושר ונולדו להם שלושה ילדים מקסימים. אך כמו שקורה למעל 11,000 זוגות בישראל בשנה (לפי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים), גם מערכת היחסים בין השניים התדרדרה, והצמד החליט על הפרדת כוחות.
בהליך הגירושין נקבעו מזונות ילדים לתשלום על ידי דני, אולם ככל שהשנים חלפו, מצבו הכלכלי של דני התערער, וכך גם יכולתו לשלם את המזונות. האם הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות? האם בכלל מזונות ילדים פתוחים למשא ומתן עתידי?

ובכן, התשובה היא "כן ולא".

מצד אחד, פסק דין למזונות הוא פסק דין לכל דבר ועניין. בין אם הוא נולד מתוך הליך משפטי "מלא" בערכאות, ובין אם הוא היה תולדה של הסכם גירושין שקיבל תוקף כפסק דין. שינויו איננו עניין של מה בכך והדבר לא ייעשה בכל מקרה ומקרה.

מנגד, המחוקק היה ער לכך ש"דברים יכולים להשתנות". על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 (להלן: "חוק המזונות"), בית המשפט רשאי "לפתוח" פסק דין למזונות על סמך נסיבות מהותיות שהשתנו בשלב מאוחר יותר או נודעו לאחריו.

המשמעות היא שקיימת בפני דני האופציה לבקש את הפחתת המזונות, וישנה הוראת חוק המעניקה לבית המשפט סמכות לקבל את תביעתו. אגב, הדברים נכונים גם בכיוון ההפוך. לדוגמה, גם דנה יכולה לפעול להגדלת המזונות בשל שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת (כמו למשל עלייה בצרכי הילדים שלא היה ניתן לצפות מבעוד מועד).

המסגרת המשפטית לשינוי  מזונות ילדים

המסגרת המשפטית לשינוי מזונות, הן מבחינת הפחתה והן מבחינת הגדלה, מצויה בחוק המזונות. ברמה המשפטית, ההלכה הפסוקה קבעה כי אין מדובר ב"עיון" שייעשה בנקל. נהפוך הוא. הנטל שמוטל על התובע לשינוי מזונות הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ"נטל מוגבר".

המבקש את השינוי צריך להוכיח נסיבות חדשות ומהותיות אשר יורדות לשורשו ולעומקו של פסק הדין הקודם. זאת משום שכל פסק דין למזונות "צופה פני עתיד". כלומר, כאשר בית המשפט מאשר פסק דין למזונות, הוא מקפיד לבחון אותו בראייה ארוכת טווח. בכדי להוכיח את

קיומה של עילה לשינוי מזונות ילדים יש לעמוד במספר תנאים:

1. חל שינוי נסיבות מהותי המגובה בראיות.
2. בהתקיים שינוי הנסיבות המהותי, אין זה צודק שפסק הדין ייוותר על כנו.
3. הצד שמבקש את שינוי הנסיבות פעל בתום לב.

אלו מצבים יכולים לעלות כדי שינוי נסיבות מהותי?

שאלת השאלות היא כמובן, באלו מצבים ניתן לומר ששינוי הנסיבות הוא אכן משמעותי ומהותי דיו בכדי להרים ה"נטל המוגבר", ולהביא לתוצאה של הפחתת/הגדלת מזונות ילדים.

התשובה נקבעת מטבע הדברים לפי המקרה הספציפי. אין זה מפתיע שגם מקרים דומים מאד מקבלים בבתי המשפט תוצאה שונה, וכן שערעורים על פסקי דין בתביעות מסוג זה מתקבלים לכאן או לכאן.

כמו במרבית ההליכים בדיני משפחה, ובפרט הליכים הנוגעים לקטינים, הבחינה נעשית באזמל עדין, כאשר עיקרון טובת הילד, עומד בראש סדר העדיפויות. עם זאת, ניתן לשרטט סיטואציות שכיחות היכולות להצדיק שינוי נסיבות מהותי, לדוגמה:

שינוי משמעותי ביכולת ההשתכרות של הצדדים:

שינוי משמעותי בצרכי הילדים (למשל, מבחינה רפואית). שינוי בהסדרי שהות והאחריות ההורית – לדוגמה, סירוב הילדים להיפגש עם אביהם ("ילד מרדן") או מעבר מקום מגורים המצמצם את הסדרי השהות. חשיפת ראיות שלא היו ידועות בעת פס"ד המקורי למזונות (כמו נכסים שהוברחו ונתגלו).

האם פיטורין מעבודה מצדיקים הפחתת מזונות?

ישנן נסיבות אשר נראות לכאורה כמצדיקות שינוי בפסק דין למזונות, אך בפועל, לפי ניתוח הפסיקה, המרחק ביניהן לבין השינוי הוא רב. דוגמה שכיחה לזה היא פיטורין מעבודה.

אבות גרושים רבים סבורים כי פיטורין מעבודה, וכפועל יוצא מכך, ירידה בהכנסות, מצדיקים את הפחתת המזונות. בעניין זה, יש להדגיש כי פיטורין לכשעצמם אינם עולים כדי שינוי נסיבות מהותי. זאת משום שהאב אמנם מובטל אך הוא לא איבד את כושר השתכרותו.

בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי "כל עוד לא הוכחו בפני בית המשפט נסיבות אובייקטיביות המונעות מהאב מלהשתכר, אזי אם עיסוקו הנוכחי של האב אינו מביא לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת אשר תאפשר לו את קיום חובותיו כלפי בני ביתו (ע"א 378/80 , ההדגשות לא במקור).

מנגד, פיטורין כן יכולים לתמוך בשינוי מזונות אם האב מוכיח שיש להם השלכות הרות גורל על יכולתו להשתכר בעתיד. לדוגמה, פיטורין בגיל מבוגר וחשש אמיתי מפני יכולת למצוא עבודה באותם התנאים בשנים הקרובות, פיטורין שהיו כתוצאה ממצב בריאותי וכדומה.

מה לגבי משפחה בפרק ב'?

גרושים רבים מצליחים להקים משפחה חדשה במה שקרוי בציבור הרחב כ"פרק ב'". כצפוי, הקמת המשפחה החדשה מקפלת בחובה גם מחויבויות כלכליות, אשר באות (מן הסתם) על חשבון הכנסתו הפנויה של הגבר. אולם על פי פסיקת בתי המשפט, לא מדובר בהכרח בעילה להפחתת מזונות. היינו, אדם אשר התחתן בשנית עדיין נותר מחויב למזונותיהם של ילדיו מנישואיו הקודמים.

הולדת ילדים נוספים יכולה במקרים מסוימים להצדיק את הפחתת המזונות וזאת כאשר ניתן להוכיח שהיא איננה עומדת לבדה. כלומר, אם אב מעוניין להפחית את המזונות בגלל משפחתו החדשה, עליו להוכיח נסיבות נוספות שמצדיקות את טענותיו. הילדים החדשים אינה "לכשעצמם" מהווים שינוי נסיבות מהותי, שכן עובדת החיוב בתשלום המזונות הייתה ידוע טרם הולדת הילדים הנוספים ו/או הקמת המשפחה החדשה, כך שניתן היה לצפות מראש את הקושי .

שינוי בהסדרי האחריות ההורית והשהות, האם עילה להפחתת מזונות ילדים?

מזונות הילדים נגזרים לא רק מהכנסותיהם של הצדדים אלא גם מהאופן שבו הוסדרו האחריות ההורית והסדרי השהיה. אומר: כאשר יש שינוי בהסדרי אחריות הורית, זה יכול להוות עילה להוכחת "שינוי נסיבות מהותי", אשר יכול להוביל, להפחתת מזונות ואפילו משמעותית, ידוע למשל פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה (להלן: "הלכת בע"מ 919/15"), אשר קבע תשלום שווה של מזונות ילדים באחריות הורית משותפת והסדרי שהות שווים (בהתקיים תנאים מסוימים …).

בהלכה הפסוקה נקבע כי בית המשפט רשאי להתחשב בשינוי הנסיבות זה וכניתן להוכיח שינוי בהסדרי שהות וימי שהות רבים יותר של הילדים אצל האב, הפחתת מזונות במצב זה היא לא רק אפשרית אלא אפילו "ראויה". זאת מן הטעם שכאשר הילדים שוהים יותר זמן אצל אביהם, הוא דואג לצרכיהם באופן ישיר.

הדברים נכונים גם מן העבר השני, ובבתי המשפט התקבלו לא אחת תביעות להגדלת מזונות בגין אבות שלא קיימו את הסדרי השהות אשר נקבעו בהליך הפרידה/הגירושין.

בנוסף, כאשר הילדים מסרבים בתוקף להיפגש עם אביהם, הם עלולים להיות מוגדרים כ"ילדים מרדנים" אשר אינם זכאים למזונותיהם. עם זאת, בתי המשפט לא יבטלו מזונות ילדים בגלל "מרדנות" בנקל, ינסו לנקוט בצעדי ביניים כמו הפחתה בלבד, ובעיקר יפעלו לחידוש הקשר שבין הילדים לאב, בראי טובת הילד.

לאחרונה, נפתחים תיקים רבים להפחתת מזונות בשל קיום הלכת בע"מ 919/15 . כאשר השאלה היא האם הלכת בע"מ 919/15 חלה רטרואקטיבית גם על תיקים סגורים וחלוטים. לעת הזו, מרבית השופטים טוענים כי לא די בהלכת בע"מ 919/15 להוכחת שינוי נסיבות מהותי וכי יש להוכיח דבר מה נוסף, ברם, אין בעניין זה פסיקה אחידה ו/או פסק דין מנחה.

לסיכום

החוק מתיר שינוי מזונות ילדים, הגדלה או הפחתה, ומעניק לבית המשפט את הסמכות לעשות כן, אך הליכים אלו, אינם עניין של מה בכך. הנטל אשר רובץ לפתחו של מבקש השינוי הוגדר בפסיקה כ"נטל מוגבר" והוא חייב להיות מגובה בראיות.

ככל שהאב לא מסוגל לשאת יותר במזונות הילדים בשיעורם הנוכחי, או במידה שהאם סבורה כי יש להגדיל את סכום המזונות, מומלץ לפנות להתייעצות בעניין עם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה. עורך הדין יבחן היטב את נסיבות המקרה הקונקרטי, על הראיות התומכות בהן, ויעמידן אל מול הפסיקה העדכנית בנושא. פסיקה אשר משתנה תדיר עם החלטות תקדימיות לכאן ולכאן.