הפרת‌ ‌הסדרי‌ ‌שהות

הבא נסתכל בסיפור הבא בהקשר להפרדת הסדרי שהות:

אבי ודנה, הורים לשניים, החליטו לפנות להליכי גירושין. בתום ההליכים הרשמיים, נקבע כי הילדים יגורו עם דנה ואבי יזכה לראות אותם במסגרת הסדרי שהות – פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. כעת, למרות שבני הזוג לשעבר אינם נשואים זה לזו, ההתנהלות מול הילדים המשותפים קושרת את גורלם גם בעתיד.

נשאלת אפוא השאלה, מה קורה אם אחד מהצדדים איננו מקיים את הסדרי שהות כלשונם. קרי, כיצד אבי יכול להגן על זכויותיו במידה ודנה מונעת ממנו לפגוש את הילדים ללא סיבה מוצדקת, או מה על דנה לעשות אם אבי לא מגיע להסדרי שהות כפי שנקבע (ובכך מגדיל משמעותית את נטל ההורות המונח כמעט לחלוטין על כתפיה הצרות). ואכן, כפי שניתן להבין בנקל, הפרת הסדרי שהות היא "מוקש" מרכזי – משפטי, חברתי ומוסרי – הפוגע בזוגות גרושים רבים.

הפרת הסדרי שהות – הפרת פסק דין חלוט

סיבות שונות יכולות לגרום להפרת הסדרי שהות בין הורים גרושים. למשל, אחד ההורים מקים משפחה חדשה וזמנו לשהות עם ילדיו מהקשר הקודם מתמעט, שיקולי נקמה בעקבות סכסוכים בין ההורים (הנובעים לדוגמה ממשקעי העבר), מעבר מקום מגורים אשר מקשה על קיום הסדרי השהות כסדרם, חשש מפני הורות לקויה של בן הזוג השני והרשימה עוד ארוכה.

חשוב להדגיש, הליכי גירושין בין הורים מסתיימים תמיד בפסק דין (או הסכם גירושין אשר מקבל תוקף של פסק דין). אי לכך, ההורים מחויבים לקיים את הסדרי השהות כפי שנקבע והפרתם היא כהפרת פסק דין חלוט. למעשה, שינוי בהסדרי השהות איננו יכול להיעשות באופן עצמאי על ידי אחד מההורים וחייב לקבל את אישור בית המשפט. כלומר, כל חריגה מההסדר שנקבע בפסק הדין היא הפרה של הסדרי השהות.

מבחינה משפטית, אופן ההתנהלות מול הפרת הסדרי שהות משתנה בהתאם לצד המפר. היות שזהו נושא מורכב מאין כמוהו, המשתנה ממקרה למקרה (כמו כל תיק בדיני משפחה), יהיה קשה בכתבה קצרה זו לעסוק במכלול ההיבטים הנוגעים לדבר. אי לכך, נביא בקצרה מספר דגשים מרכזיים בבחינת מעט המחזיק את המרובה.

הפרת הסדרי שהות על ידי האם

הפרת הסדרי שהות על ידי האם יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים. למשל, ביטול הסדרי שהות בטענות מטענות שונות כגון "הילד חולה", "יש מבחן מחר בבית הספר", "הילדים לא אוהבים לישון אצל האב" וכדומה. לעיתים, האם מפרה את הסדרי השהות תוך כדי העלאת טענות כלפי הורותו של האב (לרבות טענות בדבר אלימות מילולית או פיזית). האב יכול להתמודד עם הפרת הסדרי השהות במספר דרכים, למשל:

1. פנייה לפקיד הסעד – במידה וישנה פקידת סעד אשר מלווה את המשפחה האב רשאי לפנות אליה ולדרוש את מעורבותה להבטחת קיומם של הסדרי השהות.
2. הגשת תלונה במשטרה – אב אשר סובל מהפרת הסדרי שהות רשאי להגיש כנגד בת זוגו לשעבר תלונה במשטרה. במקרים אלה, המשטרה יכולה להוציא זימון לאם לתחנת המשטרה הקרובה או למרכז לטיפול באלימות במשפחה. עם זאת, בחלק בלתי מבוטל מהמקרים המשטרה לא תיכנס בעובי הקורה אלא תפנה את הצדדים לנתיבים האזרחיים. במקרים קיצוניים במיוחד, יכול שהמשטרה תגיש כנגד האם המפרה כתב אישום.
3. בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – כפי שצוין לעיל, הסדרי שהות הם החלטה שיפוטית וכל הפרה שלהם היא למעשה ביזוי בית המשפט. אחד הנתיבים המרכזיים אשר עומדים לרשותו של האב מבחינת הפרת הסדרי שהות היא אפוא הגשת בקשה כנגד האם לפי פקודת ביזיון בית המשפט. במסגרת בקשה זו, האב דורש את קיום ההסדרים כפי שנקבע ו/או הטלת קנס כספי על האם בגין הפרות בעבר ובעתיד.
4. הגשת תביעה לשינוי האחריות ההורית – במקרים חריגים ביותר, האב יכול להגיש תביעה לשינוי אחריות הורית. לעיתים, הפרה קשה של הסדרי שהות, יכולה להעיד על "העדר מסוגלות הורית" וכפועל יוצא מכך על עילה לשינוי האחריות הורית…???.

הפרת הסדרי שהות על ידי האב

הפרת הסדרי שהות יכולה כמובן לבוא לידי ביטוי גם מצדו של האב, ההורה שאינו בעל האחריות. במקרים אלה, ישנן כמה דרכים באמצעותן האם יכולה להביא את גרושה לקיים את ההסדר כפי שסוכם. למשל, בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, תביעה להגדלת המזונות או בקשה לצמצום הסדרי השהות. בתי משפט אשר דנים בתיקים מסוג זה יכולים לקבוע קנס כספי על האב בגין כל הפרה של הסדרי השהות ואף לפסוק לטובת האם פיצויים לעבר. למשל, בפסק דין אשר ניתן בשנת 2002 על ידי בית המשפט לענייני משפחה באילת נקבע כי אב אשר לא מקיים את הסדרי שהות יישלם סכום של כ-2,000₪ בגין כל הפרה (שם נקבע גם כי הסכום יופקד בתוכנית חיסכון לילדים). אגב, לא כל הפרת הסדרי שהות מצד האב באה לידי ביטוי באי הגעה למפגש עם הילדים. לעיתים, ההפרה נעשית דווקא בכיוון ההפוך כאשר האב איננו מחזיר את הילדים לבית האם במועד שנקבע לפי הסדרי שהות. במקרים אלה, האם רשאית גם להגיש תלונה במשטרה.

אל תשכחו את טובת הילדים

תביעות ובקשות בגין הפרת הסדרי שהות מונחות באופן תדיר לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל. שימו לב, חשוב להדגיש כי כל הורה אשר מפר את הסדרי שהות שנקבעו עלול בראש ובראשונה לפגוע בילדים. הלכה פסוקה היא כי הסדרי שהות אינם "בחירה" של ההורים אלא זכות של הילדים. מחקרים שבדקו את הנושא מצאו לא אחת כי הסדרי שהות הם בעלי חשיבות רבה לגבי התפתחותם התקינה של הילדים ויכולתם לבנות בעתיד קשרים זוגיים (והוריים).

הסדרים אלה מסייעים לילדים לשמר דמות אב ואם והדברים תלויים רבות בתדירותם, סדירותם ותכיפותם. יפים לכך דבריו של כב' השופט, ניצן סילמן, מבית המשפט לענייני משפחה בקריות, "נקודת המוצא הנה הקטינים ולא הוריהם; העובדה כי ההורים מצויים בבלבול, ובסערת רגשות אגב הליך הגירושין, אינה מצדיקה היתר לפגיעה בטובת קטינים".

לצערנו, הפרת הסדרי שהות היא תופעה נפוצה. לא בכדי, מפעם לפעם מוגשת הצעת חוק להסדרת אכיפת הסדרי שהות אשר מבקשת להעניק לבית המשפט ארגז כלים רחב להטלת סנקציות על הורים. כמו כן, הדברים מצאו ביטוי בוועדות מקצועיות ובעיקר בוועדת שניט וועדת רוטלוי.

לסיכום

במידה ואתם מרגישים שהצד השני מפר את הסדרי שהות והדבר פוגע בכם או בילדים, אל תחששו לפנות בהקדם לעורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה. לא אחת, די במכתב התראה מעורך דין בכדי להחזיר את השגרה למסלול. כמו כן, כאשר יש צורך בכך, פנייה לבית המשפט באמצעות עורך דין מטעמכם תוכל בהחלט להיות תגובה הולמת. זכרו, כאשר הצד השני מפר את הסדרי השהות, עליכם להגן על הילדים שהם הנפגעים העיקריים.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני.